הפילוסופיה של הרפואה סינית

רקע
כמו כל מדע שהתפתח מתוך אמונה גם הרפואה הסינית התפתחה מתוך האמונה הטאואיסטית. פירוש המונח דת בסינית הוא "תורתו של צ'יאו". ניתן להבין מכך כי אמונה ותורה היא אחת עבור הסינים.

הרפואה הסינית התפתחה מתוך הפילוסופיה של האמונה הטאואיסטית. שורשי דת/תורה זו התפתחה בתקופת שושלת השאנג שהתקימה בשנים 1751 ועד 1066 לפנה"ס. תקופה זו הינה ראשיתה של התפתחות תרבות הסינית הקרוי תקופת האביב. בתקופה זו התפתחה האמונה באיזון הטבע שהוגדרה כיין  Yin ויאנג Yang .

טאואיזם
במערב מורגלים אנו לתשובות ממצות וקצרות וכאן לא ניתן להגדיר בתמצית מילה אשר מכילה בתוכה תרבות בת חמשת אלפים שנה עם עומק פילוסופי השונה כרחוק מזרח ממערב.

ההירוגרף הסיני מראה כי טאו מורכב משני חלקים: ללכת וראש/אדם כלומר אדם ההולך בנתיב, מכאן טאו מתפרש כדרך, הדרך/השיטה שעל האדם ללכת בה. זהו עיקרון היסוד העליון.

במאה השניה התפתח ה"טאואיזם רוחני" (טאו-צ'יאו Tao chiao) שהיא התמזגות מספר זרמים ואסכולות טאואיסטיות ובינהן אסכולת יין ויאנג וחמשת הפזות/אלמנטים ובשלב מאוחר יותר התפתחות תאורית האנרגיה העל חומרית Qi.

בריאת העולם והאדם (הקוסמוס והמיקרו קוסמוס)    
במאה השישית לפני הספירה חי אחד מאבות הטאואיזם ושמו לאוו-צה. הוא שימש כארכיב בארכיון של הקיסר. לאוו-צה פיתח את התורה הטאואיסטית ובפרק ה-42 בספרו הוא מסביר את תיאורית בריאת העולם, הטקסט מכונה "חלוקת האש החדשה" fen-teng. "טאו הוליד את האחד, האחד הוליד את השניים, השניים הוליד את השלש, שלש הוליד את המוני הבריות".

פירוש המילה טאו על פי הטקסט הינו טבע לפני בריאת העולם, שהוא היקום חסר צורה, תוהו ובוהו, או על-פי התפיסה המודרנית, היקום שלפני המפץ הגדול. הטאו מוליד את האחד והכוונה הינה לטאי-צ'י. כלומר האנרגיה הגדולה, ההתהוות האנרגטית הראשונית בעלת סדר, ארגון ומחזוריות, על פיו ניתן להסביר את מחזוריות העונות, היממה, החיים והמוות. סמלו של הטאי-צ'י מוכר וידוע לכל, מעגל חציו שחור חציו לבן ובכל אחד מהם נקודה מן הצבע הנגדי.

הטאי-צ'י מכונה גם "הנר הראשון"  המבטא את פנימיות הראשונית של האדם. מהטאי-צ'י נולד השניים והם  היין (yin) והיאנג (yang). היין והיאנג נתפסים ככוחות מנוגדים זה לזה ובו זמנית משלימים אחד את השני. 

בסמל הטאי-צ'י הצבע הלבן מבטא את היאנג והשחור את היין. על-פי הסמל ניתן להבחין ולהבין שאין יאנג מוחלט, שהרי בתוך היאנג/לבן יש נקודה שחורה המציינת את היין, ובחציו השני, השחור, היין מבחינים בנקודה לבנה המייצגת את היאנג.

פירושה המילולי של המילה יין הינו הצד האפל של הגבעה שהוא גם הצד הקר, ולכן הוא מייצג את הצבע השחור, ומנגד היאנג שפירושו הצד המואר של הגבעה שהוא גם הצד החם. קיימים שנים עשר חוקים שהומצאו ע"י התבוננות בטבע. חוקים אלו באים להבהיר את האנטרקציה בין היין והיאנג שהרי בלעדיהם אין חיים.
ואלו החוקים:

1. האחד (הטאי-צ'י) המפצל את עצמו ליין ויאנג.
2. היין והיאנג נובעים ללא הרף מהמקור הראשוני. כלומר הטאי-צ'י משמש כמעיין נובע המזין את היין והיאנג, ובלעדיו אין יין ויאנג כלומר אין חיים.
3. היין והיאנג מייצרים את ה"עשרת האלפים הדברים" אצל הסינים המספר עשרת אלפים מייצג את הכל (בפי הילדים מאלאנת'לפים שהוא הכל)
4. היין מושך את היאנג. קיימת משיכה מגנטית בין הכוחות הנוגדים אחד את השני למניעת התפצלותם והתנדפותם. התפצלות היאנג מהיין מסמל את המוות על-פי תפיסה זו.
5. יין דוחה יין ויאנג דוחה יאנג. גם כאן הכח המגנטי בא לידי ביטוי. בהמשך לתאורית המגנטיזם מבחינים בשני עקרונות נוספים והם סעיף 6 ו-7.
6. יין גדול מושך יין קטן, ויאנג גדול מושך יאנג קטן. (ראה בהמשך עיקרון 11)
7. כח המשיכה או כח הדחייה בין יין ויאנג תלוי בעוצמת הקוטביות שלהם.
8. אין דבר היכול להיות יין מוחלט או יאנג מוחלט.
9. אין דבר שהוא נטרלי מפני ותמיד נתייחס לכל דבר ביחס לדבר אחר.
10. כל הדברים משתנים ללא הרף.
11. בקצוות היין הופך ליאנג ויאנג הופך ליין.
12. כל הצורות הנובעות הינם יאנג בחיצוניותם ויין בפנימיותם.

עקרונות היין והיאנג מוצגים בדמות של דרקון ונמר השרויים במאבק קוסמי של בריאה ובהיפרדם הדרקון (היאנג) מרחף השמיימה. ואילו הנמר (היין) שוקע היוצר את המים והאש שבעולם התחתון ומכן ניתן להבחין בשלש קומות של יקום והם: שמים, מים ועולם תחתון.

השניים מולידים את השלשה:
עולם התחתון המימי, עולם עליון שמימי, ומתווך עולם האמצע ארץ.
במיקרו קוסמוס השמיים מיצגים את ראש האדם המכיל את התבונה השוכן באדם. הארץ מייצג את החזה, ובמישור הרגשי את האהבה. עולם תחתון מימי מייצג את הבטן ומייצג את האינטואיציה שבאדם. האדם החי על הארץ ראשו נתון כלפי השמיים המיצגים את היאנג ורגליו על הקרקע או במים המייצגים את היין. בריאות ואיזון באדם מיוצג כמצב של איזון בין כוחות היין והיאנג ובמישור האיזון הנפשי באיזון שבין תבונה, אהבה והאינטואיטיביות. לאחר המוות הנשמה יורדת לעולם היין שהוא הגיהנום ובו עוברת טיהור שלאחריו מרחפת הנשמה השמיימה לעולם היאנג שהוא הגן עדן.

חמשת היסודות
תאוריה זו מבהירה את מערכת היחסים בין כוחות יסודיים המושתתים על תאורית היין והיאנג ומפתחים את התאוריה הזו להסבר על מערכות בריאה ואירועים שביקום. היין והיאנג מבטאים את הקיצוניות שבתופעות היקום והגוף, היקום כקוסמוס והאדם כמיקרו קוסמוס, ואילו חמשת היסודות הם גווני האפור שבהם. במקור תאורית חמשת היסודות שימשה לצרכי הורוסקופ לחיזוי האקלים בעתיד בכל שנה . וככל תאוריה בפילוסופיה הסינית התפתחה גם תאוריה זו לשימושים רפואיים.
האלמנטים הם:

1. מים
2. עץ
3. אש
4. אדמה
5. מתכת

כל יסוד מכיל בתוכו את התכונה היינית והיאנגית, משויכים לו שני אברים (או פונקציות אנרגטיות) מגוף האדם , צבע, עונה, השפעה אקלימית, קול, ריח, רגש, איבר חישה, פתח לגוף, ביטוי חיצוי על פני הגוף, נוזל גוף, תא, זמן התפתחות בחיים, כיוון, דגן, פרי, חלבון מהחי, ירק, מספר,  אספקת רוחני, ועוד. ניתן להבחין במספר יחסי גומלין בין האלמנטים:

1. יחסי יצירה/תמיכה מכונה שנג Sheng.
   המים תומכים בעץ ומזינים אותו, העץ משמש כחומר בערה לאש, מהאש נותר אפר המזין ומפרה את האדמה, העפר האדמה ניתן למצוא מחצבים ומתכות.
2. יחסי שליטה/הגבלה מכונה קה Ke.
3. המים שולטים על האש ואינם מאפשרים לו להתפשט יתר על המידה. האש שולטת על המתכת. המתכת שולטת על העץ כשם שהגרזן שולט ומסוגל להכות בענפיו השוטים של העץ. העץ שולט באדמה ומונע את היסחפותו ונדידתו ממקום למקום. האדמה שולטת על המים ומגבילה את זרימתה ומנתבת אותה. כך מעגלי השנג והקה יוצרים מערכת מאזנת השומרת במצב תקין גבולות כל אלמנט.

ברפואה הסינית מחלקים את האנשים לפי חמשת היסודות כך שישנם חמישה אבות טיפוסים עיקריים המתארים את חיצוניותם הגופנית, התנהגותם, ומצבם הנפשי, לדוגמא: טיפוס אדמה, גוון עורו צהבהב, ראשו גדול, מבנה פניו כירח, כתפיים כבדות בדרך כלל גדולות, גפיים עבות הנוטות להשמנה, כפות ידיו ורגליו יחסית קטנות. אלו הם אנשים רגועים מטבעם, מיושבים בדעתם, נדיבים, ובעלי מוטיבציה לא גבוהה. אינטלקטואלי, רגש הסימפטיה והאהדה כלפי זולת מפותח ויוצרים סימפתיה ואהדה אצל הזולת.  רגישות גופנית מתבטאת, בדרך כלל, במערכת העיכול. אינם חשים בנוח במזג אויר לח ומאידך מזג אויר לח יוצר פתלוגיות פיזיות.

ברפואה המסורתית הסינית ניתן להבחין בשיטות טיפול המושתתות על אבחון וטיפול לפי חמשת היסודות.

מיטב הרופאים המסורתיים נמלטים מסין לשכנותיה ויחד איתם בורח ידע רב שלא ניתן לשחזרו עד היום. כעבור 30 שנה ב-1944 מתרחשת המהפכה הקומוניסטית ועלייתו של מאו צה טונג לשלטון המעמיד את מסורת האבות ותרבות העבר בראש סדר העדיפויות. הרפואה הסינית שוב פורחת, רופאים סינים בעלי הסמכה ברפואה המערבית מתחילים ללמוד ולחקור את הרפואה הסינית ושנה לאחר מכן נפתחת הקליניקה הראשונה לאקופונקטורה ומוקסה בבית- חולים בעיר Yanan וב-1950 מתאחדים בתי ספר לרפואה מערבית ומזרחית בהוראת הממשל הקומינסטי.

היסטוריה של הרפואה הסינית

הרפואה הסינית מורכבת מ 5 שיטות טיפול; דיקור, צמחי מרפא (הכוללים מינרלים וחלקי בעלי-חיים), תזונה, עיסוי ותנועה (כגון טאי צ'י וצ'י-קונג). מטרת שיטות אלו לשמור על איזון הגוף ומניעת מחלות לשם הארכת תוחלת החיים כדרך טאוסטית. על פי הרפואה הסינית הטיפול במחלה משול לבניית סכר שהשיטפון כבר פרץ, על כן על הרופא לטפל טיפולי איזון הגוף וחיזוקו כל ימות השנה. על פי תפיסה זו אין מקום ל"קופת חולים" כי אם "קופת בריאים".

ההתפתחות המוקדמת של הרפואה הסינית לוקה מעט בערפול. ההירוגרף של האקופונקטורה (דיקור) והמוקסה (הבערת צמח המקרין חום וקרן אור למטרת חימום וריפוי) נמצאו על עצמות של בקר ושריון צבים כבר מתקופת שושלת השאנג - Shang 1066-1751 לפנה"ס. שושלת היסטורית ראשונה). הסינים בני אותה תקופה האמינו שהם חיים בעולם של רוחות וכוחות המשפיעים על חייהם ועל כל מהלכו. כבר בתקופה זו האמינו הסינים באיזון שבטבע, תפיסה שלימים הוגדרה כיין ויאנג (Yin & Yang). היין והיאנג נתפסים ככוחות מנוגדים זה לזה ובו זמנית משלימים אחד את השני.

באותה תקופה התפתחה במערב החשיבה הקוית הלוגית הגורסת שדבר אחד הוא אך ורק אותו דבר ולא יכול להיות דבר אחר ובתרשים נראה הדבר כך; A אינו שווה ל- B, B אינו שווה ל- A , A אינו B והוא רק A. לעומתן בחשיבה הסינית גורסת; A אינו שווה ל- B, B אינו שווה ל- A אך A הוא B. החשיבה הסינית הינה חשיבה מעגלית בעלת יחסי הדדיות. כך שתופעה משפיעה על תופעה ומשנה את צורתה בטבע, והאדם כחלק מהטבע עליו לשמור על האיזון ברמת המאקרו (סביבה) וברמת המיקרו (הגוף). חשיבה זו הושפעה מתורת הטאו. הרעיונות של הטאואיזם קשים להבנה מפני היותם זרים לרוחנו ותפיסתנו בשל מהותם העמוקה המיסטית והמטפיסית.

מהו טאו? קשה לפרש במספר שורות ולתת תשובה ממצה לשאלה זו. ההירוגרף הסיני מראה כי טאו מורכב משני חלקים: ללכת וראש/אדם כלומר אדם ההולך בנתיב, מכאן טאו מתפרש כדרך, הדרך "שיטה שעל האדם ללכת בה. זהו עיקרון היסוד העליון.
בקלאסיקה מוסכם כי כבר לפני 2000 שנה היו מרפאים אשר כליהם היה עשוי מאבן דקה וחדה הנקרא Bain שבעזרתו ניקזו אבססים וסחטו את המוגלה.הטיפול ע"י מחטים לצרכים רפואיים התחיל ככל הנראה בחופה המזרחי של סין המיושב ע"י דייגים ואילו מקור הטיפול במוקסה באזור הצפוני הקר. תושבי הצפון מתפרנסים מגידול בקר ומטבע הדברים ניזונים ממוצרי חלב שלהם אנרגיה קרה. היה זה טבעי שתושבים אלו יסבלו ממחלות אשר מקורם הוא הקור והתשובה תהיה ע"י הבערת צמחים הפולטים חום.

בשנת 1968 התגלו שרידים של 5 מחטים העשויות זהב ו-4 מחטים העשויות מכסף. מקור המחטים מתקופת שושלת החאן- Han (206 לפנה"ס ועד 220 לספירה) בתקופת שושלת זו האקופונקטורה מתקדמת בצעדי ענק, ופתחים את מסלולי המרידיאנים (תעלות אנרגיה בגוף) וידועו מעל 300 נקודות דיקור לשמירת איזון הגון' וטיפול במחלות שונות.

בשנת 206 לפנה"ס מפרסם Huang Fu Mi אנציקלופדיה מסכמת בהוראת הקיסר ומבוססת על ספרים עתיקים בנושא אקופונקטורה ומוקסה. וכן 2  כרכים (128 פרקים) ובו 349 נקודות דיקור, מוקסה ושיטות אבחון ע"י דפקים. אחד הספרים העתיקים ביותר בשם "הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב" נחקר עד היום ונחשב כתנ"ך הרפואה הסינית. הספר מתעד שיחות בצורת שאלות ותשובות בין "הקיסר הצהוב" האגדי ובין השר צ'י פו Qi Po.

הפרק הראשון "שאלות פשוטות" עוסק בשאלות תיאורטיות כלליות בעוד הכרך השני "ציר הרוחניות" עוסק ביתר תשומת לב באקופונקטורה. לא תמיד נהנתה הרפואה הסינית מיוקרתיות וזוהר בסין. בשנת 1911 מתחוללת מהפיכה שלטונית בסין ובזאת תם שלטון הקיסרים בן 2000 שנה בקירוב. ב- 1914 ממשלת המהפכה נוקטת סידרת צעדים המזלזלת בכל מסורת האבות ואיתו, העמדת האקופונקטורה כרפואה נחותה והעמדת הרפואה המערבית כרפואה השלטת.

מיטב הרופאים המסורתיים נמלטים מסין לשכנותיה ויחד איתם בורח ידע רב שלא ניתן לשחזרו עד היום. כעבור 30 שנה ב-1944 מתרחשת המהפכה הקומוניסטית ועלייתו של מאו צה טונג לשלטון המעמיד את מסורת האבות ותרבות העבר בראש סדר העדיפויות. הרפואה הסינית שוב פורחת, רופאים סינים בעלי הסמכה ברפואה המערבית מתחילים ללמוד ולחקור את הרפואה הסינית ושנה לאחר מכן נפתחת הקליניקה הראשונה לאקופונקטורה ומוקסה בבית- חולים בעיר Yanan וב-1950 מתאחדים בתי ספר לרפואה מערבית ומזרחית בהוראת הממשל הקומינסטי.